התייעלות אנרגטית היא שם כולל לפעולות הנעשות לשם הפחתת צריכת האנרגיה של מערכות חשמליות, הן על ידי שיפור יעילות הצריכה הקיימת, והן על ידי הגדלת הנצילות של משאבים, הפחתת הצריכה או ניהול מיטבי של משאבי האנרגיה, כל זאת תוך שמירה על תפוקה ותפקוד תקינים.
בעשור האחרון אנו עדים לירידה משמעותית במחירי מקורות הגלם המסורתיים להפקת אנרגיה (הדלקים הפוסיליים העיקריים: גז טבעי ופחם) וכתוצאה מכך שינוי מתואם במחירי החשמל.
פעולות ייצור אנרגיה, כייצור חשמל באמצעות תחנות כוח מוזנות דלקים פוסיליים (פחם, גז טבעי ותזקיקי נפט) גורמות לזיהום סביבתי רב, הגורם למחלות רבות, ביניהן מחלות נשימה חמורות. בנוסף, בתהליכי השריפה נפלטים גזי חממה לאוויר, הגורמים לשינוי האקלים ולהתחממות הגלובוס.
התייעלות אנרגטית, אם כן, מאפשרת חיסכון כלכלי מהותי לצד שמירה על סביבה ירוקה ונקייה ועל בריאות הציבור.
בסוף שנת 2015 התקיימה ועידת האקלים בפריז, COP21. ועידה זו היוותה נקודת ציון משמעותית בעליית המדרגה במאבק העולמי בהתחממות הגלובלית. במסגרת הועידה התחייבו מעל 200 מדינות, כולל ארה"ב (שפרישתה ממנו ב-2017 לא שינתה את המומנטום העולמי) וסין, על יעדים להפחתת פליטות גזי חממה. כחלק מהתכניות אומצו גם צעדים להתייעלות אנרגטית, ככלי משמעותי לעמידה ביעדי ההפחתה.
קידום התחום בישראל
בישראל מחירי החשמל נמוכים למדי בהשוואה למדינות העולם, ועל-כן למשקי הבית ולעסקים אין תמריץ ממשי להתייעל אנרגטית. יתרה מכך, מבנה משק החשמל בישראל, מוביל לכך שחסרים המנגנונים הכלכליים והרגולטוריים שיאפשרו שילוב טכנולוגיות להתייעלות ולניהול צד הצריכה.
בשנים האחרונות החליטה ממשלת ישראל להכיר בהתייעלות האנרגטית כיעד לאומי. במסגרת סדרה של החלטות ממשלה נקבעו יעדים שאפתניים להתייעלות אנרגטית והפחתת פליטות גזי החממה – הפחתה של 20% בצריכת האנרגיה למשק כולו (ולממשלה בפרט) עד לשנת 2020, ביחס לתרחיש 'עסקים כרגיל'. בכך הצטרפה ישראל לחזית המאבק בהתחממות הגלובלית, לצד מדינות OECD נוספות.
על מנת להשיג מטרות אלו, השיקה הממשלה את התכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה בשנת 2010, ואת תכנית ממשלה ירוקה, הכוללות השקעות במו"פ, בפרוייקטי התייעלות במשרדי הממשלה ורשויות מקומיות, בקידום חקיקה ורגולציה מעודדות התייעלות, ובמתן מענקים ממשלתיים לפרויקטי התייעלות במגזרים העסקי והפרטי.
משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה הם שאמונים על קידום התחום. במסגרת תכניות המשרדים ניתנו בשנת 2012 מענקים לפרוייקטי התייעלות אנרגטית בסכום העולה על 150 מליון ש"ח. מענקים אלו אפשרו הקמת מיזמים בהיקף של מעל חצי מליארד ש"ח.
בשנת 2014 הקפיא שר האוצר את התוכנית להפחתת פליטות בשל שיקולים תקציביים.
בחודש ספטמבר 2015 התקבלה החלטת ממשלה 542 כחלק מהכנות המדינה לועידת האקלים בפריז, בהחלטה זו התחייבה ישראל מול העולם להגיע ליעד של הפחתה צריכת החשמל מתרחיש עסקים כרגיל (BAU) ב – 17% לפחות עד שנת 2030. במסגרת החלטה זו, הקצה משרד האוצר באופן חסר תקדים 300 מיליון ש"ח לטובת מענקים לפרויקטי התייעלות אנרגטית ו – 500 מיליון ש"ח בערבויות מדינה לעידוד תעשייה זו.
בשנת 2016 התקבלה החלטת ממשלה 1403. החלטה זו נועדה לפרט באופן מדויק יותר את המנגנונים בעזרתם תוכל ישראל לעמוד ביעדים שהציבה לעצמה בהחלטת הממשלה 542. בנוסף, במסגרת ההחלטה הוגדרו משימות של משרדי הממשלה השונים כולל מועדים להגשתם לאישור. בהמשך לכך, בסוף שנת 2017 פורסמה התכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית שגובשה ע"י משרד האנרגיה ומטרתה להבטיח עמידה ביעדי הממשלה עד שנת 2030.
מי יכול להתייעל אנרגטית?
כל מפעל, מבנה מסחרי או מבנה מגורים הצורכים אנרגיה, יכולים לבצע התייעלות אנרגטית.
נהוג לסווג את תחום ההתייעלות האנרגטית למספר "משפחות": אקלום – מיזוג אויר, חימום/קירור מים, לרבות בידוד מבנים; תאורה; ניטור, בקרה ופיקוד; מייצבי מתח (Voltage Optimizers); מנועים יעילים (מנועים ומדחסים); רשת חכמה (Demand Response); התייעלות תרמית/תהליכית בתעשייה וכיו"ב.
קיימות שיטות שונות להפחית את צריכת האנרגיה. חלקן קשורות בהתנהגות הצרכן, חינוכו, ושינוי הרגלי ודפוסי השימוש באנרגיה, ברמת הפרט, פס ייצור, ואפילו התאגדות צרכנים. חלקן קשורות במדידה, ניטור ושליטה מקוונת בעומסים ובשימוש באנרגיה בכלל. ישנן שיטות הקשורות בהחלפת תשתיות אנרגיה כגון מעבר מחימום תרמי מבוסס סולר למשאבות חום, מעבר משימוש בצ'ילרים מיושנים לצ'ילרים חדשניים ויישום מערכות מיזוג חכמות (VRF), חלקן קשורות בתכנון נכון וחסכוני מיום א' וחלקן בשיפור מערכות קיימות (Retrofit).
הענק המתעורר
בעקבות מימוש מדיניות הממשלה על ידי הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל, המאפשרת ייצור חשמל סולארי באתרי הצריכה, תוך אגירת קרדיטים עבור הייצור העודף, ניתן אף להשיג בישראל מצב של איזון אנרגטי של מבנה, בו כל צריכת האנרגיה מוזנת על ידי ייצור עצמי, תוך הפחתת טביעת הרגל האקולוגית (Ecological Footprint) והפחתת פליטות פחמן (ZERO EMMISSIONS) ובסופו של תהליך הפחתת צריכת החשמל בתחנות כח בהתאם. צעד נוסף בו נקטה רשות החשמל היא מתן רישיון למאגד צרכנים שיוכל לפעול להפחתת הצריכה (Demand Response).
תחום ההתייעלות האנרגטית טומן בחובו פוטנציאל לאומי אדיר של יצירת הכנסה פנויה לפרט ולעסקים, יש מאין, הכנסה אשר נמנעת כיום כתוצאה משימוש במכשור ומערכות שאינם יעילים. הכנסה פנויה כאמור צפויה לעורר צמיחה כלכלית ונכונה במשק, שלא על חשבון תקציבים ותכניות אחרות ומכאן ההצדקה כמו גם הצורך לקדם את תחום ההתייעלות האנרגטית כתחום לאומי בעל חשיבות עליונה.
