סולארי בישראל – לתת לגל העולה להמשיך אל החוף בבטחה

אנו רואים פנלים סולאריים צומחים על גגות ומאגרי מים ברחבי הארץ ועל קרקעות בדרום הארץ בעיקר. המשותף לכולם, ייצור חשמל נקי שיתרום לבריאותנו ובריאות ילדינו למשך עשרות שנים קדימה.

נכון שכולם נראים דומה, אך המערכות שהוקמו בארץ החל משנת 2009, נבדלות בהסדרות השונות ובתעריפים המשולמים בהן.

בתחילת הדרך שילמה המדינה 2 ₪ לכל קילוואט מיוצר, ומערכת מסחרית קטנה עלתה כמיליון ₪.

עם מעבר ייצור הפנלים העולמי לסין ירדו מחירי הפנלים בחדות, ואיתם ירדו ברחבי העולם התעריפים שמשלמות המדינות בעבור חשמל סולארי ירוק. גם בישראל צנח המחיר בחדות ועומד כיום על 45 אג' לקילוואט במתקנים מסחריים, 48 אג' במתקנים ביתיים (בהסדרות אלו התעריף המשולם למשך 25 שנים אינו צמוד למדד). במכרז האחרון של רשות החשמל לגגות גדולים ומאגרים נקבע תעריף "זוכה" נמוך מאוד של 18.18 אגורות לקילוואט.

במהלך אוקטובר פרסמה רשות החשמל שימוע על כוונתה להפחית את התעריף שישולם עבור המערכות המסחריות שהספקן 15-200 קילוואט, עד ל- 41 אגורות בלבד, ובנוסף לחתוך בחצי את ההספק המכסימלי ולהעמידו על 100 קילוואט בלבד.

במקביל לשימוע זה ובכיוון הפוך, החליטה הממשלה בצעד מבורך, לפני מספר ימים, על העלאת יעדי האנרגיה המתחדשת מ- 13% עד ל- 20% בשנת 2025, ומ- 17% עד ל- 30% בשנת 2030. צעד חשוב, אך במדינת ישראל הצפופה ושטופת השמש, נוכל עם ירידת מחירי הסוללות לאגירת חשמל, לייצר אנרגיה מתחדשת באחוזים גבוהים הרבה יותר.

התעריפים הנמוכים שקבעה רשות החשמל במכרזים האחרונים, מותירים את התחום ל"שחקני" ההון העצמי הגדולים, ולשוק ההון המחפש אפיקי השקעה קצרי טווח.

כבר בשלב זה, רשת החשמל באזורים נרחבים בארץ עמוסה ואינה יכולה לקלוט חיבור מתקנים סולאריים נוספים. להקמת המערכות הסולאריות הגדולות, במתח גבוה, נדרשת מהאחראים על קופת המדינה, המתמודדים עם תקופה מורכבת, השקעות בהיקף עצום בתשתיות ההולכה והחלוקה ובתחנות המשנה של חברת החשמל. עד שהשקעות אלו יבוצעו, ונוכל לחבר לרשת החשמל כמות משמעותית של מערכות קרקעיות, הכוללות אגירת חשמל בתוכן, יחלפו מספר שנים.

עשינו מאמץ גדול, יחד עם רשות החשמל שעודדה בשנים האחרונות את התחום, ונגיע לכ- 9% מתחדשות בסוף השנה. לאחר דשדוש ארוך ואי עמידה ביעדים בשנים 2009-2017, כמעט שהגענו ליעד של 2020 שעמד על 10%.

ההסדרה התעריפית (45 אג') אחראית בשנתיים האחרונות לחלק נכבד מההספק הסולארי שחובר בישראל. מושקעים בחודשים האחרונים סכומים משמעותיים מאוד על ידי יזמים, בעלי גגות ורשויות מקומיות, בהכנת האתרים להקמת המערכות הסולאריות, באמצעות שיפור תשתיות החשמל באתרים, חיזוק מבנים והחלפת מיליוני מ"ר של גגות אסבסט. באתרים בהם מוקם קירוי חדש, כדוגמת מגרשי ספורט וחניות, הורדת התעריף תפגע קשות במודל הכלכלי וביכולת המימון והביצוע של הפרויקט כולו.

המבנים שמרביתם מחזיקים בשטחי גג של 500-2,500 מ"ר ומאגרי המים הקיימים הם משאב שיש למצותו באמצעות עידוד התחום. אנו קוראים לרשות לאפשר הקמת מערכות תעריפיות עד לתקרת המתח הנמוך (630 קילוואט). ניתן לקבוע תעריף נמוך מעט מ- 45 אג', למערכות מסחריות על ההספק שיעלה על 200 קילוואט.

כאשר נכנסתי לתחום הטלפונים הסלולריים בשנת 1993 שאלו אותי חבריי למה? רק אנשי עסקים מחזיקים פלאפון אמרו לי, והתחום מצומצם. צפיתי שדי מהר כל אחד מאתנו יחזיק מכשיר נייד, והנה אנחנו קוראים את מרבית המידע שלנו בסלולרי.

כך צפיתי שיקרה בתחום הסולארי (פוטו וולטאי) כשנכנסתי אליו בשנת 2009. בשנים האחרונות הרגשנו שזה אכן קורה. הייתי שותף להקמת מספר רב של מערכות סולאריות. כשאני פוגש בשמחה את מי שהשקיע בהתקנת המערכת הסולארית או השכיר את הגג שברשותו, אפגוש תמיד אנשים שמברכים על המהלך, ונהנים מהכנסה יציבה לאורך שנים רבות קדימה.

לכל אחד מאתנו מגיע להנות מהשמש כמקור חיים, וכמקור הכנסה מייצור חשמל ירוק.

דיון הרשות בשימוע נקבע לחודש נובמבר, ונדרשת מנהיגות ואומץ בקבלת החלטה לתת המשכיות לגל העולה של אנרגיה מתחדשת.

(הכותב אורי גנני – שותף מייסד ומנכ"ל קבוצת תדמיר שיאון אנרגיה, הפועלת כחברה יזמית בתחום הסולארי)